ריטב"א על עירובין ק״א

1 מתני׳ הדל׳ שבמוקצ׳ כו׳. פרש״י ז״ל כי רחב׳ שאחורי הבתי׳ קרי מוקצה לפי שאין משתמשין בה תדיר ומשימן שם עצים לאוצר ואין בעל הבית חושש לתקן דלת קבועה אלא זוקפה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטילה על הארץ או קושרה בחבל ארוך והיא נגררת ע״ג ארץ ולפי׳ אין נוטלין בה בשב׳ מפני שנראה כבונה אבל כשהיא קשורה ותלויה באויר שגבוה מן הארץ כמלא נימא כדאיתא בש״ס נראה כאילו היא מוכנת להסגירה ודמיא לשאר דלתות הבית שפותחין אותן ונועלין בהן ואין בהן משום בנין והחרקין של הפרצה חבלות של קוצים שהתקינם לסתום בהם פרצה ואפילו פרצה שבחצר כדאיתא בש״ס וכן מחצלת אם לא היו גבוהין מן הארץ מחזי כבונה:

2 ורמינהי דלת הנגררת. פירש ומדקתני שהם נגררין מכלל שאין גבוהן מן הארץ כלל ואע״ג דקתני קשורין ותלויין על כרחין לאו כשתלויין באויר כאותה שאמר גבי פקק החלון בזמן. שקשו׳ ותלוי דא״כ תקשי ארישא אלא לומר שהם קשורין בפתח ותלויין בה אמר אביי כשיש להם ציר עיקר פירש שיש להר ציר בפתח מתוקן לדלת דמוכח׳ מילתא דפתחים קבועים הם. וכשהוא פותח ונועל אינו נראה כבונה אלא כפותח ונועל שאר דלתות הבי׳ ולאו למימרא שיהא מותר להחזיר הדלת על צירה דהא תניא לקמן בפרקין שאם החזיר חייב חטאת אלא לומר דכי איתא בפתח ציר לא מחזי כבונה וכדפרישנא ושרי׳ אפילו כשאין בגובה של דלת שום היכר ציר דהא דומיא דמחצל׳ וקנקן קתני שאין להם ציר ורש״י ז״ל פירש בפנים אחרים שאינם מחוורים:

3 מיתיבי דלת כו׳. כלומר ציר עשוי כפתח ד׳ דאלו בגופן קנקן ומחצלת כלום יש להם ציר וגבוהים מן הארץ אפילו כמלא נימא נועלין בהם ואם לאו אין נועלין בהם וקס״ד דתרתי בעי שיהא להם ד׳ ושגבוהין מן הארץ והיינו דקשיא בין לאביי בין לרבא דאמרי דכל שיש להם ציר או שהיה להם ציר לא בעינן גבוהים מן הארץ:

4 ומתרצי׳ דס״ק בזמן שיש להם ציר או שגבוהין מן הארץ ובודאי דלמאי דס״ד מעיקרא קשיא ברייתא רישא אסיפא דהא קתני רישא דלת הנגררת וקנקן הנגרר מכלל שלא היו גבוהין מן הארץ והדר קתני בזמן שיש להם ציר וגבוהין ובדין הוא דיכולין למימר וליטעמיך וכדכתיבנא בכמה דוכתי. רבא מתרץ לטעמיה. כשהיה להם ציר כלו׳ אע״פ שנטמן בעפר דמ״מ הא גלי בדעתיה דתורת פתח ודלת עביד ליה והלכתא כרבא.

5 ת״ר סוכי קוצים כו׳. והכא דלא קתני הנגררין ודאי קשורין ותלויין דקתני היינו שגבוהין מן הארץ דומיא דפקק החלון ששנינו בזמן הקשור ותלוי שר״ל שקשור ותלוי באויר ובודאי שכיון שקשרן אין לך תקנה גדולה מזה אלא תנ׳ הכי קתני כי אע״פ שהתקינם מבעוד יום במחשבה או שסדרם בכך דמהני ליה להתירה בטלטול אפ״ה לענין נעילת דלת דוקא בזמן שקשרים ותלויין נועלין בהם ואם לאו אין נועלין בהם אלא בזמן שקשורין ותלויין אלא דלא חש תנא להכי.

6 תני רבי חייא דלת אלמנה כלומר דלת שאין לה תרוצי דלת כאלמנה זו שאין לה תקוני קשוריה אין נועלין בה בשבת נראין דברים כמו שפר״י ז״ל דאפילו בשיש לה ציר קאמר דאי בשאין לה ציר ושלא היה לה ציר אפילו דלת שאינה אלמנה נמי. ויש מקשים דהא קנקן דגרע מדלת אלמנה ואפ״ה כי יש לו ציר נועלין בו ולא קשיא דאלו קנקן ומחצל׳ אין חסרין ממלאכתן כלום אבל דלת כשהיא אלמנה לא נגמרה מלאכתה ונראית נקי בעלמא ואינו נראה כפותח וסוגר בדלת אלא כפותח וסוגר בדף בעלמא שאין דרכו בכך אלא נראה כבונה וכתב הר״ז ז״ל ומקצת מן המפרשים ז״ל דמתני׳ וכלהו מתנייתא דשמעתין כלהו דלא כהלכת׳ משום דאזלי כלה בשטת רבי אליעזר דאמר גבי פקק החלון דבזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו ואין הלכתא כמותו אלא כרבי יהודה דפליג עליה דאמר קשור אע״פ שאינו תלוי והא אפסיקא הלכתא כרבי יהודה בפ׳ הכלים וה״נ אמרינן לקמן מאן תנא נגר הנגרר רבי אליעזר היא ורבינו הרמב״ן ז״ל השיב שאין זה נכון חדא דהיכי אפשר לאוקומי מתני׳ וכלה סוגיין ושקלא וטריא דתנאי ואמוראי כלהו דלאו כהלכתא הא ודאי כל כה״ג הוה להו לפרושי כדאמרינן גבי נגר הנגרר דרבי אליעזר היא ועוד דאי מתני׳ רייא מאי האי דאמרינן דבשיש להם ציר לא בעינן גבוהין מן הארץ והלא פקק מן החלון ונגר הנגרר בפתחים וחלונות גמורים שיש להם ציר מזוזות מיירי ואפ״ה בעי ר׳ אליעזר קשור ותלוי מן הארץ ועוד מה הקשו בש״ס על משנתינו דבעי גבוהים מן הארץ וכדאמרינן לקמן גבי נגר הנגרר דאוקימנא בפרק הזורק כרבי אליעזר אדרבה היה לנו להקשות על גופ׳ דברייתא דפרכינן מינה ונימא דמשבשתא היא דמני היא דאי ר״א גבוהין מן הקרקע בעינן ואי רבי יהודה קשור אע״פ שאינו תלוי כלל שרי ואי ר׳ יוסי כיון דהני תורת כלי עליהם ה״ל כנגר שיש בראשו גזוזטרא דשרי לנעול בו לפי פי׳ הנכון דפרש״י ז״ל לקמן וגם שפי׳ הר״ז ז״ל אלא ודאי ש״מ שאין ענין למשנתנו וסוגיא דעלה לההיא דפקק החלון ודנגר הנגרר ומתנייתא וכלה סוגיין אפילו לר׳ יהודה ור׳ יוסי וטעמא דמילתא פירש רבי׳ הגדול ז״ל דהני כיון דכלים גמורים הם בדין הוא שהיה להתיר׳ בין לר״י בין לר׳ יוסי ואע״פי שאינם קשורין אלא כיון דדלת מוקצה היא דומה כמי שרוצה לסותמן בקביעות הילכך בעי׳ היכרא דהיינו שיהא בהם היכר קשירה ותליה ויהא בפתח היכר ציר או שיהו גבוהין מן הארץ כמלא נימא הא לאו הכי כיון דלית בהו צורת פתח מיחזי כבונה עכ״ל ז״ל ובתוס׳ ג״כ כך פירשו וטעמא דמילתא פירש רבי׳ הגדול ז״ל ובתוס׳ ג״כ כך פירשו דסוגיין אפי׳ לרבי יהודה ורבי יוסי ודלת שבמקוצה ושבפרצה שאני והרב ר׳ ישעיה ז״ל כתב וז״ל שכתב במשנתנו ואע״ג דלקמן פליג רבי יהודה ושרי בנגר הנגר׳ ואע״פ שאינו גבוה מן הארץ וכן נמי בפקק החלון הכא מודה וטעמא דמילתא דע״כ לא פליג רבי יהודה אלא בנגר ופקק שהם סוגרין ופותחין בכל יום והלכך שרי להו בחדא ולא בעי גבוהין אבל דלת שבמוקצ׳ וחרקים שפרצה ומחצלת שאין דרכן לפותחין בכל יום מחזי כבונה עד דאיכא תרתי גבוהין וקשורין ע״כ והראב״ד ז״ל כתב לקמן גבי נגר הנגרר ואי קשי׳ לך כיון דקי״ל כרבי יהודה ורשב״ג דאמרי מוסיף על אהל עראי מותר היכי אמרינן לעיל במתניתין הדלת שבמוקצה והרחקים שבפרצה ומחצלת אין נועלין בהן אא״כ גבוהין מן הארץ ואסרי׳ להו משום בנין והלא תוספת אהל עראי הוא ל״ק דדלת של מוקצה וחרקים שבפרצה לאו תוספת עראי הוא אלא תוספת קבוע כיון שאינו עשוי לפתחו אלא לזמנים רחוקים לפי שאין דרך כניסתו ויציאתו ואם היה פתחו קבוע שם אע״פ שהן נגררין מותרין ע״כ הנה חבל חכמים אלו כלם פה אחד דכלו סוגיין אפילו לרבי יהודה וכן פסקו הגאונים ז״ל והרמב״ם ז״ל. ואי ק״ל למאי דפרישנא כי פרכינן לעיל על מתני׳ מברייתא דדלת הנגררות דלא קתני בה מוקצ׳ ופרצה מאי קושיא נימא דהתם בפתחי׳ דעלמא ואליבא דרבי יהודה דפליג בפקק החלון י״ל דקים לן דסתם דלת הנגררת וקנקן ומחצלת הנגררים אינם נותנין אותם אלא או במוקצה או בפרצה ועוד דתנא מילתא פסיקתא קתני שנועלין בהן ומשמ׳ דס״ל שנועלין בהם בכל מקו׳ כנ״ל: והקנקן שהוזכרנו במשנתינו פרש״י ז״ל כי הוא יתד של מחרישה העץ הנכנס בתוך הברזל והוא עשוי כמין יתד ופעמי׳ שנועלין בו כמין נגר וחבירו בבבא מציעא נשבר הקנקן:

7 מאי דלת אלמנה איכא דאמרי דשא דחד שיבא כלומר שאין בו אלא לוח אחד בלבד כי דרך הדלתות לעשותם משני קרשים ולחברם יפה באומנות. ואיכא דאמרי דלית לה בשמי כלומר שאין לה בריחים מבחוץ אלא מחוברת במסמרים בלבד:

8 א״ר יהודה כו׳. פי׳ דכל מלמטה למעלה דומה כמין בנין עראי ואסור ומשום דאיירי׳ לעיל בבנין עראי אייתו להא הכא וכבר פירשתיה במס׳ י״ט בס״ד ומה שפר״ח ז״ל דבעי כגון ג׳ ביצים זו אצל זו והד׳ עליהם אינו נכון שלא גזרו חכמים משום אהל עראי אלא בדבר שהוא צריך לאויר שתחתיו לשום תשמיש גם מה שפרש״י ז״ל בלשון אחר לסדר ביצים ע״ג הכלי שקורין גובילייוש אינו נכון וכבר דחוהו בתוספות דכה״ג לא חשיב אהל עראי כשאין שם מחיצו׳ כלל ועוד אפי׳ יש לו דפנות לא אסרו בכל כיוצא בזה שאינו אלא דמיון בנין עראי בעלמא אלא בשעושה הכלי כלומר שעושה הדפנות ונותן עליו כעין אהל אבל בכל שהדפנו׳ עשויות מעי״ט והוא מסדר עליהם כעין אהל לא גזרו בו בכל כיוצא בזה שבדרך אמת אפילו בנין עראי אינו אלא דמיון בנין עראי ומן הטעם הזה אנו נוהגין בכל המקומו׳ לשפו׳ הקדרה ע״ג הכירה ולא מיחה אדם בדבר מעול׳ ואצ״ל כי מה שנוהגין לסדר ככרות אחת על שתים או ספרי׳ וכיוצא בהם אין זה אסור דכל שבאוכלין וספרים אין זה דמיון בנין ועוד שאינו צריך לאויר שתחתיו וכל מה שאסרו במדוכא וחביריו אינו אלא מפני שהוא רוצה לעשות משום אויר למטה לשום צורך ומה שאסרו בעי מלמטה למעלה מיירי כשמסדר אות׳ ע״ג שני עצים כדי לצלותן ומלשון האחר שפרש״י ז״ל וכן כתבו החוספות:

9 והא דתנן לא יעמוד אדם כו׳. אמר לו מעשה בשוק העליון של פיטמין כו׳ אמרי׳ עלה בש״ס א״ר מאיר רשו׳ הרבים ומהדרי ליה רבנן מירושלם שהיא כרמלית דא״ר יוחנן כו׳ כלומ׳ דאלמא דירושלם היו לה דלתות הננעלות בלילה ואין לה דין רשות הרבים והא דקאמרי׳ דירושלם כרמלית היא לא דייקי׳ בלישני׳ ונקטי׳ אשגרת לישנא דרגילין לומר רשות הרבים ובכרמלית דוודאי כיון שיש לה דלתות הננעלות הרי היא כחצר גמור שאע״פ שלא ערבו בה מות׳ לטלטל בכלה כלים ששבתו בה וכדאיתא בפ׳ ר׳ אליעזר וגם מבואות ירושלם כן הדין ואין איסור אלא שלא להכניס ולהוציא מן הבתים והחצרו׳ למבואו׳ כשם שאסור להוציא מן הבתי׳ לחצר שאינ׳ מעורבת.

10 רבא אמ׳ סיפא אתאן לשערי גנה וה״ק ולאו דמחסר׳ ליה מתני׳ דא״כ ה״ל למימר חסורי מחסרא אלא דלישנא דמתניית׳ דייקי׳ דקתני אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה ואלו בפחות מעשרה דהויא כרמלית לא סגי ליה ונקטו׳ שערי גנה משו׳ דאיירי בה בברייתא דסתם גנה היא יותר מב״ס והויא כרמלית מדבריה׳ לפי שלא הוקפה לדירה כנ״ל.

11 ת״ר וכו׳ פתחי גנה וכו׳ פרש״י ז״ל סתם פתחי גנה היה עושין להם מנעול שהוא רחב ד׳ טפחי׳ וגבוה י׳ ובי׳ שער הזה הוא רחב ד׳ על ד׳ לכל הפחות ומחיצותיו גבוהות עשרה דהויא לה רשות היחיד וכשעומד שם ופותח ונועל המנעלי הרי הוא עומד ברשו׳ היחיד ומטלטל ברשו׳ היחיד ואם פותח ונועל מבחוץ הרי הוא כעומד ברשות הרבים ומטלטל. והא דקתני בזמן שיש שם בית שער שהוא פותח כדמפרש ואזיל הא פשיטא וכלה משו׳ סיפא תני לה גרש״י ז״ל אין להם בית שער לא מכאן ולא מכאן אינו פותח לו לא מכאן ולא מכאן ולפי זה גזר ר׳ מאיר אפילו בעומד בכרמלי׳ ומטלטל ברשו׳ היחיד ואע״ג דמסיפא דמתני׳ דייקי׳ דהדר ביה ר׳ מאיר משערי גנה וס״ל בכרמלי׳ לא גזרי׳ י״ל דרישא קודם חזר׳ וסיפא לאחר חזר׳ ומשנ׳ לא זזה ממקומ׳ וכן פירשו הראב״ד והר״ז ז״ל וכמ׳ מפרשי׳ ז״ל ואינו מחוור דכל כה״ג הוה להו לאקשויי בש״ס רישא אסיפ׳ ולתרוצי הכין כדעבדי בכל דוכת׳ ועוד דכיון דלא פליגא אמאי דקתני סיפא גבי חנויו׳ היכי קתני וכן חנויו׳ ולפי׳ הנכון כדגר״ח ז״ל דגרי׳ הכין אין להם לא מכאן ולא מכאן וכן חנוי׳ הפתוחו׳ לרשות הרבים בזמן שמנעיל כו׳ וכלה חדא היא והשתא בהאי ברייתא לא גזר ר׳ מאיר בכרמלית כלל והדר ביה ממאי דגזר במתני׳ אף בכרמלית כדדייקי׳ ממאי דאהדרו ליה רבנן בירושלם וניחא לן טפי למימר דהדר ביה מלמימר דברייתא פליגא אמתני׳ ויש לנו על מה שנסמוך שהרי כשהעידו לו חכמים ממה שהיו עושין בירושלם לא השיב להם ר׳ מאיר כלום ולפירש הזה הסכים ע״י מורי הר״א הלוי ז״ל ואחרי כן מצאתי למורי הרשב״א נראה שפי׳ כן ולפי זה הא דקתני יש להם בית שער מבפנים פותח ונועל מבחוץ ה״ה אפילו בלא בית שער אלא דדינין בעלמ׳ קתני ומפני שהיה דרכן בכך דכלה מתנייתא צריכותא בסיפא לאשמועי׳ תלת הלכתא דדייקי׳ מינה בסוף שמעתין וזה נ״ל ברור.

12 הא דקתני וחכ״א בזמן שהמנעול למעלה מי׳ מביא מפתח מי׳ איכא למידק לרבנן למה לי להניחו באסקופה דהא לקמן אוקימנא במנעול שאין בו ד׳ על ד׳ ורבנן לית להו חוקקין להשלי׳ וכיון דכן אף ברשות הרבים יכול להניחו וליטלו משם למחר ולפתוח ולנעול בו ולהחזירו לשם דהא מנעול זה מקום פטור הוא וי״ל דאה״נ ומשום סיפא נקט לה שאע״פ שנטלו מאסקופה לכרמלית אינו נותנו אחרי כן בחלון שיש בו ד׳ על ד׳ ולאשמועי׳ דאסור להחליף דרך מקום פטור ואפילו מרשות דרבנן לרשו׳ דאוריית׳ וכדדייקי׳ עלה לקמן ואלו קתני לה כשהניחו ברשות הרבים לא הוה שמעי׳ דאסור להחליף אלא ברשויות דאורייתא כך גר״י והוא גרש״י ז״ל מדקתני וכן חנויות מכלל דאסקופה בכרמלית עסקי׳ פי׳ מדמדמי ליה לשערי גנה שהיא כרמלית ובודאי דבלאו הכי נמי שמעי׳ לה ממילתא דרבנן דאי באסקופה רשות היחיד או מקום פטור למה אינו מחזירו לחלון שאין בו ד׳ על ד׳ דהא ודאי מותר להחזיר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור וכ״ש אם היא אסקופה מקום פטור ואם באסקופה רשות הרבים לא היה נועל משם ונועל דהא מטלטל מרשות הרבים לרשות היחיד לרבי מאיר אלא דניח׳ ליה לתלמודא מרישא דקתני וכן חנויות ויש ספרים שאין גורסין כן ש״מ לרבי מאיר חוקקין להשלים ק״ל מאי שמעתא דהא שמעי׳ לה שפיר ממתני׳ דכפה דההיא לית ליה פתרון אלא בהכי וכדנקטי׳ לה בכל דוכתא להדיא וי״ל דאפילו הכי כיון דלא מתנייתא בהדיא התם בעי׳ למידק לה מהכא נמי אגב דדייקי׳ באידך א״נ דהכא קמ״ל טפי דאמרי׳ לה אפילו בדלתות בעלמא שיש קצת תורת כלי עליהם אלא שמחוברין לקרקע כנ״ל:

13 וש״מ הדר ביה רבי מאיר משערי גנה פר״שי ז״ל דדייקי׳ לה מרישא דסיפ׳ דקתני בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מע״ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ופירש הוא ז״ל שעומד ברשות הרבים. ונוטל מפתח מן האסקופה שהיא כרמלית ומוליכו דרך אוירה למנעול שלמט׳ מעשרה שהוא ג״כ כרמלית לר׳ מאיר שהרי יש בו ד׳ אליבא דרבי מאיר דאמר חוקקין להשלים ולא גזר שמא יביאנו אצלו והקשו בתוס׳ דאי מהא ליכא הכרחה דהדר ביה דמנלן כשהוא עומד ברשות הרבים דילמא בשעומד באסקופה דהא על כרחין סיפ׳ דקתני בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מע״ש ומניחו על המנעול ולמחר פותח ונועל בו היינו שעומד על האסקופ׳ דאי בשעומד ברשות הרבים ה״ל עומד ברשות הרבים ומטלטל במנעול שהוא רשות היחיד ואלו ר״מ מכרמלית ושערי גנה הוא דהדר ביה אבל מרשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד לא הדר ביה ורש״י ז״ל ג״כ פירש דסיפא בשעומד על האסקופה לפיכך פר״י ז״ל דמההיא סיפא שמעי׳ ליה שעמד על אסקופה כרמלית ומטלטל במנעול שהוא רשות היחיד לר״מ ומאי דגרסי׳ במקצת ספרינו ברישא עומד ברשות הרבים אינו מעיקר נסחת הש״ס אלא דדפסוה בנסחי מפירש רש״י ז״ל וא״ת וכיון דאוקי׳ במנעול שאין בו ד׳ ולרבנן אין אומרי׳ חוקקי׳ להשלים וה״ל מקום פטור אדמפלגי רבנן בסיפא לפלגו ברישא דמתנייתא דלא צריך בית שער אלא דהא בין מבחוץ בין מבפנים במקום פטור הוא מטלטל וי״ל דלא שמעוה רבנן לרבי מאיר כדקתני לה ברישא וכי איירי קמייהו בסיפ׳ אתו ואפליגו עליה כנ״ל עי״ל וכן נראה מפרש״י ז״ל דמנעול חנויות אוקימנא בשאין בו ד׳ על ד׳ אבל מנעול דשערי גנה בשיש בו ד׳ על ד׳ הוא ממש והא דנקיט תנא סתמא משום דפסיקא ליה דסתם שערי גנה יש במנעולים ד׳ וסתם שערי חנויות אין במנעולי׳ ד׳ והקשו בתו׳ מנעול זה היאך הוא רשו׳ היחוד שהרי יש תחתיו בקיעות גדיים ותירץ ר״י ז״ל דיש תחתיו האסקופה אין כאן בקיעת גדיים עי״ל דהכא מטעם פי תקרה יורד וסותם רשות היחיד שהמנעול נתון בתקרה ד׳ וכל שאנו מתירין בפי תקרה יורד וסותם לא חיישי׳ לבקיעות גדיים וכדמוכח גבי אכסדרה ובכל דוכתא כנ״ל ולענין פסק הא קי״ל כרבנן דעומד אדם ברשות היחיד ונועל ברשות הרבים או בהפך ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו ומיהו מה שנהגו במקצת המקומות שיש להם פתחים יוצאין לרשות הרבים ומוציאין המפתח מתחת פתח הבית מבפנים ופותחין בו שלא כדין הם עושין דהא קא מפקי המפתח מן הבית שהוא רשות היחיד לחוץ לבית שהוא רשות הרבים או צידי רשות הרבים שהם כרמלית ואע״פ שפעמים שבולט חוץ לפתח תקרה שיש בה ד׳ הא קי״ל דתוך הפתח כיון שיש בו ד׳ או שאין בו ד׳ צריך פתח אחר להתירו כל היכא דלא גבוה שלשה ופתוח לכרמלית וכדאי׳ בפ״ק אבל אם היא גבוה ד׳ טפחים מותר ואף בזה היה ראוי לגזור ואף בפתחי גנה יש לאסור דהא מדינה דאורייתא גנה רשות היחיד והזורק לתוכו מרשות הרבים חייב ככל קרפף שלא הוקף לדירה ואפי׳ יותר מב״ס.

14 וש״מ איתא לרב דימי כו׳. הקשו בתוספות אדרבה פליג עליה לפום מאי דאמרינן בפרק כיצד משתתפין דס״ל לרב דימי דברשויות דרבנן מותר להחליף והכא ברשויות דרבנן הוא דאסקופה כרמלית היא ותרצו דמהא דרב דימי דמייתי׳ הכא לאו משמע מיהת דאיהו שרי ברשויות דרבנן ואנן הכי אמרי׳ דודאי ממתנייתא שמעינן דאיתא להאי מימרא דרב דימי דכיון דאיתניא ליה ברשויות דרבנן כ״ש דאיתא ברשויות דאורייתא כי האי מימרא דרב דימי דהא דמתנייתא עדיפא מדרב דימי והא דלא אמרי׳ דאיתא לדזעירי משום דלא אשכח ליה מימרא בהדיא דאסר זעירי להחליף ברשויות דרבנן אלא דתלמוד׳ הוא דקים ליה דההיא דפרק חלון זעירי אמרה ולפי הפירש הנכון שכתבנו בפרק כיצד משתתפין אין צריך לכל זה והפירש ההוא נכון ומוכרע ממקומו ותו לא מידי:

15 מתני׳ נגר שיש בראשו גלוסטרא כו׳. פי׳ יתד שתוחבין אותו אחר הדלת בחור האסקופה אם יש בראשו כמין ראש בוקנא לשחוק בו פלפלין או מלח רבי אליעזר אוסר לנעול בו אם אינו קשור ותלוי באויר ככל נגר דעלמא ובעבור הגלוסטרא לא חשבי ליה כלי וכיון דכן מחזי כבונה ורבי יוסי מתיר לנעול בו דס״ל דגלוסטר׳ משוי ליה כלי ובכלים לא מחזי כבונה שאין אדם מבטל כליו וידוע הוא שלא הניחו שם אלא לפי שעה ועתיד ליטלו להשתמש בו ומשמע שאף רבי אליעזר מודה בכל שהוא כלי גמור אבל בזה שהוא משמש לשני תשמישין הוא חולק וכן אמרינן בירושלמי א״ר יוסי בר אבין לדברי המתיר עושה הנגר טפל לגלוסטרא לדברי האוסר נעשית גלוסטרא טפל לנגר ע״כ והיינו דאמרי׳ בש״ס דבניטל באוגדו כ״ע לא פליגי משום כשנוטל באוגדו תורת כלי עליו וכדבעי׳ לפרושי התם בס״ד וזו שטת ז״ל ובתוספות הרב רבי ישעיה ז״ל כן כתב ולפי זה הא דאמרי׳ גבי פקק החלון דלרבי אליעזר בעי קשור ותלו ורבנן אמרי קשור אע״פ שאינו תלוי מיירי בשאינו ניטל באגדו ובשאין שם תור׳ כלי שיהא ראוי להשתמש בדברים אחרים ואינו ראוי אלא לתשמיש זה בלבד הא בשיש עליו תורת כלי לתשמישין דעלמא דכ״ע לא בעינן תלוי ולא עוד אלא דאפילו קשור לא בעינן במה שיש בו תורת כלי כדבעי׳ למכתב קמן בש״ס וכן פירש הרב רבי ישעיה ז״ל אבל הראב״ד ז״ל נראה שהוא סבר דלענין איסור נעליה לא מהני תורת כלי ומתני׳ דפקק החלון מיירי אע״פ שניטל באגדו ושיש עליו תור׳ כלי ומשנתינו דהכא ובש״ס דעלה לענין היתר טלטל בלחוד היא שנוים ומשום מוקצה נגעו בה דר״א אומר דגלוסטרא לא משויא לה כלי לטלטלו הא לענין לנעול בו כפלוגתא דנגר הנגרר וכפלוגתא דפקק החלון ואין זה נכון ודבר הלמד מענינו הוא שהביאוה על ענין נעילת דלתות אלמא אף היא לענין היתר נעילת דלת שנויה.